לפני 6 שנים. 3 ביולי 2018 בשעה 12:46
בהיותי עם רגל אחת על המטוס, חושבת על הדרך הארוכה שמצפה לי עד ליעד.
מזל שאני יודעת שלא ישעמם לי, ושהבן שלי בן 4 "ינעים" לי את הזמן בדיוק כפי שהוא יודע...
נושמת עמוק, סה"כ 23 שעות טיסה עם עצירה בודדת..בקטנה.
יש דרכים ששווה לעבור אותם בשביל להגיע ליעד הסופי. יש דרך לכל דבר, יש סדר לעולם.
כל אחד מוצא את דרכו בסוף, אני מצאתי את שלי למרות כל הפעמים שאבדתי תקווה ונפלתי.
עומדת לטוס, אבל נשארת עם רגליים על הקרקע הבטוחה.
אתה הקרקע, אתה העוגן.
