לומדת את עצמי לדעת.

האנשים.
הרוגע.
החינוך!
תודה..
סליחה..
בבקשה..
הסיאסטה.
המתוקים.
המלוחים..
מאמצים לאכול כשר, לא הולך...
הפיתוי גדול מידי...
בשר.

ההבדלי שעות שמחסל אותי.

האינרציה חזקה יותר...

צעקות האושר בכל בית שאורוגוואי עפה מהמונדיאל.

החגיגות ברחוב שברזיל הושפלה. 

לא משנה שהגביע כבר לא תהיה בדרום אמריקה, העיקר שכולם חזרו הביתה. 

קצב החיים האחר.
0 מעלות קור!
התנועה.
המועדונים.
היהודות הפשוטה..
למה את שזופה לעזאזל?!
הניסיון להבין שאתה מגיע מעיר עם חוף.
מבטי קינאה :)
את עשירה כאן בכסף.
הם עניים..
ועשירים בנפש.
מתכוננים ליום ראשון - שבתון!

אני עטופה בחלום..
יושבת מול הדוד שהוא גאוצ'ו אמיתי, כותבת שורות אלו והוא מנגן בגיטרה..מנגינה רגועה, עצובה.

והוא, המדהים הזה שמלווה אותי כל הטיול..

מרחפת ולוקחת אותו איתי יד ביד.

בואנוס איירס, היית טובה אליי.
מתקדמים לקורדובה בעוד יומיים.

מצפים לי חברים שלא ראיתי שנים ועכשיו הם עם ילדים, עוד משפחה, הרבה אסאדו, קניות, ילד בן 4 שלא מבין על מה המהומה...