לפעמים נדמה לי שחיו אצלך שני אנשים שונים.
האחד, אותו אדם שהכרתי מזמן...שלא עמדתי בפניו, שכבש אותי כמו רוח סערה, שחשפתי את ליבי ומסרתי לו אותו בלי להסס. אותו איש שגרם לי להסתחרר עד שאבדתי את הכיוון, ובדרך אבדתי את עצמי.
אותו גבר, שראיתי בו שולט בכל נים בגופו, וגרם לי להסתנוור עד כדי עיוורון, ולא ראיתי כמה פציעות יש לי ממנו.
אותו שולט, ששברתי לו את המילה פעם אחר פעם, שעשיתי ממנו מה שרציתי שיהיה, אבל בתוך תוכי אהבתי.
לעיתים מילה, משפט או אף שקט מחריש יכול לשמש כסטירת התעוררות.
היום רואה אותך כאדם אחר, כלום לא נשאר מההערכה שהיתה לי.
היום נדמה כי רק שקרים יוצאים מפיך, ואתה בעיניי שקוף.
מסתכלת אחורה ומשתדלת להשאיר זכרונות מתוקים אך זה כל כך קשה..
האדם הזה היה כל הזמן מול עיניי, ולא ראיתי.
הלכתי שבי אחרי אשליה שהפכה להזיה.
אתה המודל המושלם של אדם שלעולם לא ארצה בחיי.
ישנן סטירות כואבות, טובות ואף מלמדות, אך ישנן אלו שמעוררות ומאפסות.
ועל זה, מגיע לך...תודה.