לפני 6 שנים. 7 בספטמבר 2018 בשעה 14:56
חיכיתי לסופש שיגיע כדי שאוכל לנוח. שבוע מטורף, מהקשוחים שהיו לאחרונה.
שינה שנקטעת על בסיס "לילי" תמיד באותה שעה, תמיד מאותה סיבה.
צעקה מבעיתה נשמעת בשקט של הלילה, אני רצה לחדר של הילד והוא מצידו ישן בשלווה...
מה הקטע??? על מה הוא חולם בכלל??
ואז, החברים מודיעים שמגיעים עם הגדוד, ליום "כיף" אצלנו.
ככה זה, חברים מודיעים כי פשוט אנחנו לא מזמינים. לא מתים על אירוח ולהתארח. ככה אנחנו, שונאי בני אדם...אבל משום מה אוהבים אותנו מאוד. מאמצים לא עוזרים....
ואז אט אט...
התוכניות מתמוטטות לשמחתי...
החברים מודיעים שלא מגיעים, ברכה.
הסבים מהצד השני החליטו שהתגעגעו לילד, אז מקבלת מתנה סופ"ש לבד...
אין לקחת כלום כמובן מאליו, בטח לא זמן איכות עם עצמך ל-24 שעות...
מתנות קטנות.
❤
