לפני 5 שנים. 27 במרץ 2019 בשעה 9:56
קוראת רק את הנבחרים,
ומתוכם חלק מעייף אותי.
למה אני קוראת אותם בעצם?
מתוך הטקסט שלו מדמיינת, מתגרה...למה זה עושה לי את זה עדיין? אני כבר לא שם...מזמן.
לבעול אותו, להוריד אותו, להעצים אותו, להכאיב לו, להגמיר אותו...ללטף אותו.
עצם המחשבה מרטיבה, מגרה...
אמורה להפיק מעבר להנאה האישית שלי, חושבת...מה זה ייתן לי? מה זה נתן לי אז?
המחשבה לא משתחררת, הנשימה מועצת.
מה אעשה עם כל היצר הזה.
