לומדת את עצמי לדעת.

רציתי לכתוב משהו נחמד,
חושבת על זה כמה שעות...
יום שעבר די טוב סך הכל, הרגשתי מצוין בעור שלי, ראו זאת בחוץ. קורנת.
הגעתי למקלט שלי מלאה באנרגיה ובעשייה, ואז משפט טיפשי...מפיל הכל לקרשים.
למה? למה אי אפשר לתקשר, למה צריך לזרוק מילים שקורעות את הלב לרסיסים?

אישה אחת חזקה שמשתתקת ולא מסוגלת להכיל את המתחרש..פשוט לא מצליחה להאמין למשמע אוזניה!
ואז זה קורה, משתבללת, נאטמת, האנרגיה צונחת, השרירים לא מסוגלים לתפקד.
זו חולשה, מנגנון הגנה, הישרדות?

לא באמת שואלת. לא מעניין. 

מי שצועק חזק יותר, לא בהכרח צודק.
מי ששותק, לא בהכרח החלש.