לפני חודשיים. 24 ביולי 2024 בשעה 12:37
עמוק , עמוק , כמה שיותר עמוק
בתוך החלק של נשמתי.
היא לימדה אותי את השיר.
ביקשה על מחשבות טובות .
ידעתי שלמילים אין קצב או מנגינה.
רק תקווה .
על המיטה לידה נשכב פרקדן
בחצי אוזן
שמעתי אותה מזמזמת ולוחשת
", את המילים אתה יודע
, אבל תן לי ללמד אותך את הלחן "
פתאום הזמן עמד מלכת.
לזמן ולמרחב לא היה שום משמעות.
שמעתי את קולה
כשפקחתי את עיניי ,
גיליתי מחשבות טובות, התרגשות, ושמחה,
לא מבין מה קרה.
לצחוק, לבכות, לצעוק,
ובסוף, לרקוד.
כי
התחושה הנכונה היא על ידי התשוקה
ולא על ידי החובה .