הכול היה נראה כמו סרט,
סיפור של פעם בחיים.
נשבעתי לך בלב פתוח,
ולא שמתי לב לסימנים.
חשבתי שזה לא ייגמר,
שאת שלי לעולמים.
אבל פתאום כמו רוח קרה –
נשארתי עם הצללים.
חייתי אותך – כל דקה ודקה,
הלב שלי רק לך נשבע.
ואת הלכת בלי מילה, בלי סיבה,
ואני נשארתי עם השתיקה.
החומה שלי נפלה בלילה,
הכאב חודר גם דרך שתיקה.
ומה שנשאר ממני היום –
זה רק גאווה… ושארית מנשמה.
נתתי את כולי בשקט,
לא ביקשתי שום דבר.
רק רציתי שתחזיקי,
כשהלב שלי נשבר.
והיום אני כמו זר –
בתוך חיים שהיו שלי.
לא יודע מי אני כבר,
מאז שאין אותך איתי.
חייתי אותך – כל דקה ודקה
הלב שלי רק לך נשבע.
ואת הלכת בלי מילה, בלי סיבה,
ואני נשארתי עם השתיקה.
הייתי האיש שחלמת בלילות,
היום אני שם – רק בזיכרונות.
ואם תבואי פתאום לחפש,
תדעי – זה כבר מאוחר באמת.
חייתי אותך – כל דקה ודקה,
והלב שלי עוד מחכה.
אבל הזמן לא עוצר לרגע –
ומה שנשאר ממני… זו מנגינה דוממת.

