לפני 6 חודשים. יום ראשון, 27 ביולי 2025 בשעה 14:50
לפעמים זה מתחיל בריב,
כמו סערה בלב הים,
את עומדת מולי כמו קיר,
ואני — רק רוח נושבת לשם.
המילים שלך חדות כמו סכין,
אבל אני שומע את הלב שמאחור,
יש שם ילדה עם עיניים גדולות,
שפוחדת לאבד, שוב פעם לחזור.
ואת צועקת, אבל בעצם שותקת,
והכעס שלך — הוא געגוע עמוק.
אני נוגע בקצה של הסערה,
ומבין — זה בכלל לא רחוק.
מתחת לחזות עדינה יש לב פראי,
לב שרוצה לטרוף, אבל גם לחבק.
ואני עומד מולך, לא לוחם — מאוהב,
כי האיזון שלנו נולד ברעש,
ואחר כך — בשקט.
ואולי זו הדרך שלנו ללמוד,
איך לאהוב בלי תמיד להבין,
כי את לא רק מה שאת מראה,
את גם מה שאת מסתירה בפנים.

