נפגשנו, וברגע שהופעת מולי ואני מולך
בועה קטנה הופיעה מול העיניים. פתאום ראיתי את כל מה שבתוכך. את החלום והכמיהה, והפחד והגעגוע, והחשש והאמונה והכי הרבה - את ההשתוקקות.
כל רגש ותחושה הופיעו. היית שם, מולי, חשופה. מה זה חשופה. לא של עירום - של הבפנים בפנים.
פתאום אני קולט, כשאת מסתכלת עלי, שגם בראש שלך מופיעה בועה ואת רואה בה את כל כל הרגש שלי. את רואה את הציפייה והאתגר, והמתח והרוך, והכי הרבה - את ההשתוקקות.
אני מנסה לשמור על הבועה שלי - שמראה אותך. ולהעלים לך את שלך - שמראה אותי. אני כמובן לא מצליח ופתאום נלחץ. רוצה להתלבש כי מרגיש נורא חשוף- אבל אני בכלל לא עירום. רוצה להפסיק את הסשן, צועק 'אדום' - אבל בכלל לא התחלנו.
שיט. איך זה קרה. מה את רואה שם בבועה שאצלך. מה את רואה. מה מה מה.
על שלך אני בכלל לא מסתכל. זה פתאום לא מענין אותי, למרות שקודם ממש כן.
רק מדמיין את ההשתקפות שלי אצלך בראש.
***
את מסתכלת עלי. מבט משתנה. חיוך עדין נפתח. כף יד נפתחת. הגוף מחפש.
פתאום אנחנו נורא חשופים
פתאום זה כיף
פתאום החבל נכרך מעצמו
פתאום רואים אותי. רואים רואים רואים אותי
פתאום אני פה וגם את
אנחנו פה
פה פה.
היי.