סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דיוק הכאב וטשטוש האושר

לפני 5 חודשים. 10 ביוני 2024 בשעה 15:39

10:00 בבוקר, יום חול, בסוף החורף, ביום שעוד יש בו קרירות.
פרסנו מגבת עבורך על הרצפה. וכרית קטנה כדי להקל את המשקל על הברכיים.
אני יושב על הספה ונשען אחורה. כותב בטלפון, ועובר על רשימת משימות.
את מחזיקה אותו עבורי. הוא נשען על המצח שלך והראש שלך, שעטוף במסיכה.
הזין שלי בפה שלך. לאורך דקות ארוכות. הידיים שלך מאזנות את הטלפון שנשען גם על הבטן שלי. כמו מכשיר יפה שממלא את ייעודו. את עירומה לחלוטין ולא רואה כלום. אני רואה אותך.
רק הלשון שלך יכולה לזוז ולברר את הצעד הבא. האצבע המורה ביד ימין שלי נוגעת במסך. אני לא מסתכל עליך בכלל. אני מתבונן בכולך עמוק מאוד-מאוד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י