לפני 5 חודשים. 14 ביוני 2024 בשעה 22:13
לאט לאט לאט
מהסלון, דרך המטבח, לכיוון חדר השינה. שעת לילה מאוחרת. יום לקראת סופו.
חמישי בערב - 00:30 - חבל מחובר ללשון החגורה שלי.
קשר עבה סביב החגורה, מטר וחצי אורך, צידו השני מחובר לטבעת. הטבעת היא חלק מהקולר. הקולר מחובר אליך.
אנחנו מסונכרנים בתנועות שלנו ומתקדמים לאותו כיוון בחלל הבית. אני על 2 ואת על 6. אני מוביל ואת משתרכת. מדי פעם הרצועה שלך רפויה ולפעמים נמתחת. קצב ההליכה יישאר זהה.
את נחושה - וגם אני. זר שיסתכל יגיד שזו השפלה, אבל איך בכלל אפשר להגיד שבן אדם שמממש את עצמו באופן מלא הוא מושפל?
את הוכחת לי כבר שתגיעי לאן שצריך.
באיזה קצב שנדרש.
הקולר הדוק מאוד על הצוואר שלך.