דיוק הכאב וטשטוש האושר

מלחמה גדולה בחוץ ומלחמה קטנה בפנים.

את על קצה הספה (כמעט), עירומה (לחלוטין), מחייכת (בהתרסה) כבולה (מספיק).
יש בעיניים שלך כעס שקט ונחוש שלא דורש מילים שיפרשו אותו, הבגדים שלך זרוקים ברמה על השטיח, הגוף שלך בוהק מזיעה (כמנהגנו בכיבוי המזגן).

מי מחליט אם להתיר את החבל או לא?