אומנם גם הכתיבה הפעם לא מתוכננת, כי יש עוד בלוג שהיה אמור להיכנס, ולא הגעתי לכתוב, אבל יגיע!
דיברנו אתמול, עד מאוחר, למרות שרציתי לישון מוקדם..
בכל אופן, הוא העלה משהו, שלטעמי לא נכון לכל תהליך הזוגיות הזו.
הוא רוצה שרגע לפני שנגור יחד, (מדברים על עתיד משותף וחתונה), שאצא לדירה משלי, שאצא לשכור דירה.
אני בשיא הרצינות לא יודעת מה הלחץ הזה שלו? נכון שזה לא אידאלי לגור אצל ההורים, אבל דבר שכזה שמגיע מבן אדם שרוצה להתחתן בשנה הקרובה, קצת לא מתאים.
כן גרתי מחוץ לבית, נכון שצבא זה לא שכירות, אבל זה כן לגור עם שותפות, ונכון שמעונות של האוניברסיטה זו גם לא בדיוק דירה, אבל זה משהו..ורגע לפני שממהרים לשפוט אותי, גרתי עם בן זוג כמעט שנה יחד, וגם שכרתי דירה למשך חצי שנה או מעט יותר, גם הייתה לי דירה במחיר סימלי מהעבודה האחרונה שהייתה לי כי הגעתי מהצפון, והעבודה הייתה במרכז.
עכשיו ברור לי שאת השיחה הזו אעשה מולו, ואני לא מבטיחה שבהכרח היום, אבל להוציא כספים על דירה ללא עבודה, זה לא חכם, אני מחפשת עבודה באזור שלי, ובמידה ואתקבל, לשכור דירה שם, מעט צפונית יותר ממני, באם אתקבל, תרחיק אותי ממנו בעוד קצת.
במקום שהדבר הטבעי יהיה לעבור אליו, וכן אהיה מוכנה להחזיר לו חצי ממחיר השכירות, ואהיה מוכנה להשתתף בחשבונות והכל, אבל לא, אם אעבור לירושלים, הוא ירצה בתור התחלה שאשכור דירה בלעדיו.
לא מבינה על מה ההתעקשות?
במקום לרצות שאתקרב אליו, הוא מרחיק אותי..אולי הוא רואה משהו שאני מפספסת, אבל כל המעבר לירושלים, בשביל לגור בנפרד?
אני יכולה להמשיך את חיי בבית ההורים בצפון, הזוגיות תימשך, ואין הכרח לכלום, גם לא לחתונה.
אבל אתה כבר רוצה שבתוך שנה נתחתן ומציב מכשול כדי לבדוק אותי? מה נעשה עם המידע הזה? שנינו נוציא המון כסף, רק לשם הבזבוז, בזמן ששנינו יכולים לגור יחד, והוא יוכל לחסוך חצי מהעלויות בזמן הזה, לחסוך לעתיד שאמור להיות משותף של שנינו.
לא שאמור להיות לי איכפת, זה כסף שלו, ושיתנהל כלכלית איך שירצה! ואני אומרת קבל עם וכלוב, מבחינתי, נעשה הסכם ממון, הכסף שלו ממש לא מעניין אותי, לא איכפת לי כמה כסף יש לו בחשבון, ממש לא ענייני אם יש לו חסכונות, אבל אם עתיד משותף נמצא בראש מעיניו, לא יהיה הגיוני יותר לגור יחד? נניח שבאופן היפוטטי הוא משלם על הדירה שלושת אלפים שקלים..ואני כל חודש אעביר לו 1500 שקלים, לא יהיה הגיוני? ולשלם חצי מהוצאות החשמל, הגז ושאר הדברים?
לא יודעת, אני לא מבינה אותו, וזאת לא פעם ראשונה שזה עולה לשיח, וזאת לא פעם ראשונה שאני שותקת על זה.
לא יודעת מה אני עושה עם כל זה, אבל אני חייבת לשבת להסביר לו את חוסר ההגיון.
