כבר בלוג שלישי שאני כותבת ולא בנושא שאני רוצה לכתוב עליו.
כרגע הכל פשוט דוחה, מתכתבת עם הביולוגי חסר עמוד השדרה (כביכול אבא שלי, לא מבחירה כן?).
הבן זוג רוצה להכיר אותו, הוא מודע לזה שדוש המאה הזה כביכול אב השנה, צרח עליי מול עשרות אנשים כשהיינו לפני כמה חודשים בסופר, ומאז אנחנו בנתק, כי האגואיסט שצרח עליי מצפה ממני להתנצל, על כך שהוא צעק עליי.
בכל אופן, דיברנו עכשיו על כל מה שיהיה בפגישה, דברים שיטחיים, הוא בעיקר שאל אם להביא משהו, אמרתי לו שאין צורך.
בין לבין אמא שלי החליטה להתערב, ולהחריב את המעט שנשאר לי משמחת החיים שלי...ובנוסף לכל החרא הזה יש לי ראיון עבודה מחר, בא לי לבכות כל הלילה, ולא להתעורר.
המשפחה הרעילה הזאת מתישה אותי, החולת נפש שואלת אותי מה יצא לי מכל זה, שאני מכירה לו את ההורים שלי, ושהוא מכיר לי את ההורים שלו..אני תרתי משמע לא מבינה למה את בת הזוג של אחי, הסכימו להכיר, כשהם לא רציניים, וכשאני מביאה מישהו שרוצה להתחתן איתי, לא בא לה בטוב כל התהליך?
אני פשוט רוצה להפסיק להתקיים, העולם הזה מחורבן, החיים שלי בזבל.
סוף סןף פעם אחת בחיים שלי יש לי משהו אחד טוב, אחד! אבל חייבים להשחיר לי את החיים, כי למה לא בעצם?