התעוררתי מאוד מוקדם היום, אחרי סופש עמוס דמעות כי לא הרגשתי טוב רוב הזמן. לא הצלחתי בסוף השבוע הזה למצוא די כוחות לעשות את עבודות ההגשה שנשארו לי (ונשארו. הרבה. המרצים לא חוסכים בעבודות, כאילו מנסים להוכיח לנו שניתן לנצל ללימודים את כל 24 השעות).
מפתיע, אבל הבוקר שמעתי ציפורים מצייצות. בין כל הבניינים הישנים בעיר - זו הפתעה נעימה, הזכיר לי את הבית. מעניין אם כל בוקר הן מצייצות כך, אולי מעולם לא שמתי לב בשל הלחץ להתקלח ולהתארגן בזמן לעבודה. אבל היום הודעתי שאני חולה. מסיבה לא ברורה רציתי לדעת אלו ציפורים הן, ממש להבין מה הסוג. מסתבר שיש אתר "המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה - קולות הציפורים". למרות שמצאתי דרך לאתר מי הן הציפורים שלי, לא התחלתי להאזין לכל ציוץ בכדי למצוא. זה הרגיש לי טרחה גדולה ובלבול. אז המשכתי פשוט להקשיב להן והחלטתי שאלו דרורים (סתם כי מדובר בסוג נפוץ למדי בארץ).
אוטובוס שנעמד בצומת התגבר על הציוצים וקטע את לימודי הצפרות שלי. פתאום הבנתי שאני אדם די סקרן (ברור שגם את זה חיפשתי בגוגל). 'סקרנות אנושית' לפי דר' גוגל: אצל האדם, סקרנות היא היפוכה של אדישות. היא אופיינית לגיל הילדות ונחשבת לתכונה רצוייה אצל האדם הבוגר.
באופן שהמון אנשים מופתעים ממנו (כי יש לי גם מודעות עצמית די גבוהה בתחומים מסוימים לגביי), אני לא יודעת על עצמי כלום. רוב האנשים מכירים את עצמם, יודעים לספר על עצמם, לומר מה הם אוהבים לעשות... לפעמים אני תוהה אם זו תוצאה של חזרה אסטרונומית של השאלות האלו מגיל קטן ולכן כל אחד פיתח לעצמו תשובות תבניתיות וקבועות. אבל לא אני, אני באמת לא יודעת. לשמחתי הבוקר גיליתי משהו אחד וודאי - לעיתים אני סקרנית. משום מה חשבתי שאני גם קצת אדישה, אבל כתוב שאלו תכונות מנוגדות, דבר המבלבל אותי שוב בנוגע לעצמי. אולי לעיתים אני סקרנית, וכשאיני סקרנית אני אדישה?!
אפרופו סקרנית, הייתי רוצה לדעת מיהם האנשים שבאמת מעניין אותם לקרוא את כל זה. לפעמים נראה לי שצריך לחסום את זה מסיבת 'חוסר עניין לציבור'. או להשאיר את זה ביני לבין עצמי.
אבל למי שיקרא, שיהיה שבוע טוב :)
