ישנתי טוב. לא התעוררתי כל הלילה, כך שזה נקרא לישון טוב. אבל התעוררתי עם מחשבות שליליות, כנראה בעקבות חלומות שחלמתי. כל מחשבה שניסיתי לדפדף בראשי פתחה מקום למחשבה רעה יותר. ניסיתי לחשוב על דברים חיובים וגם זה לא עזר. שקעתי בהרגשה רעה.
מעל 200 הודעות וואטסאפ, ואני לא מגזימה. לא קראתי הודעות כל השבת, ולא כי אני שומרת. החלקתי את כל הקבוצות ואז ראיתי הודעה מאחי. נכנסתי והוא כתב כך: "את מאיצה שלי. סמיילי עם לבבות בעיניים. מתוך ספר שאני קורא. קראתי את זה וישר אמרתי את."
והוא הוסיף תמונה של כמה שורות מהספר: "ישראל הוא עבורי "מאיץ". דמות-מעבר שסייעה לי להתפתח, לגדול, לעבור ממצב תודעתי אחד לאחר. לכל אחד מאיתנו יש "מאיצים" כאלה בחייו, ואפילו "קבוצות מאיצות" שמזרזים תהליכי התפתחות ופריצות דרך תודעתיות, אבל לא כולנו יודעים לזהות אותם, או את התפקיד שהם ממלאים עבורנו. גם אני לא ידעתי את כל זה אז..."
כנראה שהייתי טובה בתור אחות בכורה. יש לי אח מושלם, לא כל אח יכול להיות כמו אח שלי.
בדיוק בזמן הנכון 😄 בסוף, השבוע שלי מתחיל עם מחשבה אחת הכי טובה בעולם - אח שלי.
