לפני כחודשיים בערך, בדרך חזרה הביתה, המתינה לידי ברמזור הולכי-רגל אישה חרדית. היא הסתכלה עלי וחייכה. חייכתי חזרה. יצא שהמשכנו לאותו כיוון אז דיברנו מעט, על החיים. שיחה רגילה. ואז כל אחת המשיכה לכיוון שלה. וזהו.
חודש אחר כך נתקלתי בה לגמרי במקרה במקום אחר, והיא אמרה שהיא ממש זוכרת אותי. זוכרת טוב. שהקסמתי אותה... חשבתי לעצמי שאולי בנות חרדיות לא מדברות הרבה אחת עם השניה, ואז נזכרתי שהן מלא בנות בסמינר... אולי הקסמתי אותה בשיחת חולין?! היא ממש התלהבה. היא שאלה מה הכתובת שלי בדואר, שיש לה עלון מעניין שהיא רוצה לשלוח לי. היססתי, כבר דמיינתי את תיבת הדואר שלי מלאה בדברי תורה ובקשת תרומות לקב"ה. אבל לא קרה כלום.
אתמול בערב פתחתי את הדואר והיתה מעטפה לבנה ריקה. אציין ששכחתי לגמרי מאותה בחורה. הראש שלי עסוק מידי בכדי להזכר בדברים שכאלה. במעטפה היה עלון קטן, 2 דפים, שלמען האמת לא הסתכלתי אפילו על מה הוא. אבל על הכריכה היה מודבק מכתב. הוא נכתב על נייר יפה עם איור פרחים בפינה. לא מכתב קצר, אלא דף A4 שלם. בכתב יד יפה. קראתי אותו וממש התרגשתי, פעם ראשונה שכמעט ירדו לי דמעות ממשהו חיובי. בדרך כלל התרגשות ושמחות לא גורמים לי לדמעות. אבל היא פשוט כתבה הרבה דברים, ממש יפים, שלא ציפיתי. לא הבנתי כמה בשיחה הקצרה הזו היא "בחנה" אותי, היא רשמה באמת הרבה, והכל עלי.
כנראה שבשום מקום אחר לא הייתי פוגשת בה, אני כולי חילונית מבית והיא חרדית מבית... מה הסיכוי. רציתי להתקשר להגיד לה תודה, אבל גם השעה היתה מאוחרת, וגם אין לי את המספר שלה, אפילו לא כתובת לשלוח חזרה.
אז אם מישהו מוצא בחורה חרדית שאוהבת אותי, תמסרו לה שגם אני.
