לפני 6 שנים. 9 ביוני 2018 בשעה 22:15
כל הערב לא עזבת אותי לרגע.
באמצע רחבת הריקודים, תפסת אותי, חזק...
אני לא יודעת לרקוד.
הזזת אותי בתנועות מחרמנות כאלה, נצמדת אליי חזק, ליטפת את השיער היבש שלי, הצמדת את הראשים המזיעים שלנו אחד לשני, תפסת לי בפנים וחייכת.
לא אמרת כלום. כל הערב לא דיברת.
רק שם.... דיברת.
ואנחנו רוקדים כאילו אין מחר, כאילו אין צרות יותר בחיים.
היה לי חם. פתאום הרגשתי משב רוח קרה, וזה היה מהפה שלך. כל כך נעים ומרגיע.
כולם ראו אותנו, לא היה אדם אחד שלא הסתכל.
השפתיים שלך רכות ונעימות, ממגע עדין שפה בשפה, הרגשתי פתאום כאב. עוצמתי וחודר.
רק מחכה לפעם הבאה שנפגש, שתשלוט בי כפי שרק אתה רוצה. שתכאיב לי, תרגיע אותי, תחבק, תגע, תנשק ותזיין.