הבוקר קמה לא ליום חדש כי כבר היתי ערה בו לפני מספר שעות , מסדרת את הסדינים והשמיכות, והולכת לעבר המטבח ומכינה לי קפה, על הדרך חוטפת משהו לאכול ויושבת בסלון בשקט חושבת, קוראת את מה שרשמת השכם בבוקר ופאק כמה שזה גורם לי לרצות לזיין אותך עכשיו, אבל משהו תופס את העין שלי וזה אננס בלב השולחן, אני מסתכלת עליו בזוויות שונות ובוחנת את המרקם והתבליטים בו, הצבע כלכך משעמם אבל זה מרתק אותי לחשוב מה שבתוכו, הוא מתוק ומבחוץ נראה לא מרשים כלל, זה קצת מזכיר לי אותך, אתה נראה מבחוץ איש משעמם למדי אבל זוכר שאמרת לי שאתה אדם כייפי? צדקת מבפנים אתה אדם כייף וחם בדיוק כמו המזג שלי, מושלם נכון?
לעזאזל...לקפה שלי יש טעם של סבון, כשאגלה מי שטף את הספל הוא יהיה בצרות צרורות, כמעט כמוך, כשעכשיו אתה שלי אני אניח את זה כאן והיום יודה בכך שזין על הכל, אני כל הזמן חושבת על זה שתזיין אותי, כמובן..גם תשלוט בי בציפייה שאוכל גם אבל איך אומרים? "אורות רחוקים"(תודה רחל המשוררת) זה מה שזה כרגע..אבל זה בסדר ..כשתלמד אותי לא לעבוד לבד כמו שאני רגילה אולי נוכל לעבוד יחד, אבל המשחקי כוח תמיד יישארו ביננו, זה הדבר הכי ממכר, כמו שפתייך.
אז..בא לי שתפשיט אותי שוב ותשכב איתי במיטה ליד, תפלוט את חום גופך על גופי ותן לי להוביל אותך לעולם אחר קצת שונה ממה שאתה.
אל תנטוש אותי שם מאחור, אני סומכת עלייך, והוכחת את עצמך לא פעם , מרגיש לי שאני חייבת לך מחיי, גם אם זה יעלה במחיר כנף, אתה הדרקון השומר שלי ואני לך העורב האורב לתחושות הרעות שלך, כמו לוכד חלומות אינדיאני מעל המיטה, רק שלצערי אין לי אבחנה בין הטוב לרע...יכול להיות שאני לוכדת ממך את התחושות הטובות, אבל יש הבדל בין ללכוד ממך או לך, מתישהו כשזה יצטבר בי , אתה תבחר ואז הבחירות שלי ללכוד יהפכו בשבילך.
אז מתי נפגשים שוב אני והשוט שלך? ומתי נפגשים שנינו עירומים ותמימים? יהיה נחמד לשחק קצת ב"דוקים" אתה יודע ....