תשאירי לי מקום לחבק אותך

מאז שעזבתי את העיר הזאת אין לי מספיק אוויר לנשום. אני מחפשת חומרי ניקוי ותבלינים בצנצנות ושקיעות בריח מנתה בניסיון להיאחז במשהו. אני לא יודעת לאן אני הולכת מכאן, מעמידה פנים בניסיון עקשני שיש לי ברירות מלבד קדימה, שאני יכולה לעלות על הרכבת שלוקחת לכיוון האחר ולהיעלם במחטי אורנים ואצטרובלים. אבל לא. כל מה שנשאר זו דירה צפופה מרוצפת בחום, מגירות מטבח רעועות, בדידות של מקום חדש. אני יציבה מספיק כדי לנשום פנימה והחוצה את הרוח שרוחשת ותוססת בין העלים העגמומיים האלו. 

התקנתי מדף קטן ועליו כל הספרים שצובטים לי בלב. אני אפילו לא יודעת מה אני מחפשת. 

(מה שהלך לי לאיבוד נמצא בקצות הזיכרון)