לפני 6 שנים. 20 בפברואר 2018 בשעה 11:41
מרגרט אטווד מדברת את הנפש שלי יותר מכל אדם אחר. הלוואי שהייתי יכולה לבקבק אותה לבושם מרוכז של עצב.
--
"הלכה והשתגעה", הם אומרים, כאילו שיגעון הוא כיוון, כמו מערב; כאילו השיגעון הוא בית שאפשר להיכנס אליו או ארץ שונה לגמרי. אבל כשאת הולכת ומשתגעת, את בעצם לא הולכת לשום מקום. את נשארת איפה שאת ומישהי אחרת נכנסת לתוכך"
(לטענת גרייס, מרגרט אטווד, עמוד 39, איך עושות ביבליוגרפיה)
"ואז היא התחילה לבכות, וכששאלתי אותה למה היא עושה את זה, היא אמרה שזה בגלל שבסוף שלי יהיה טוב, וזה בדיוק כמו בספר. ואני שאלתי את עצמי, איזה ספרים בדיוק היא קוראת"
(לטענת גרייס, מרגרט אטווד, עמוד 460, עדיין לא יודעת לעשות ביבליוגרפיה)
