סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תשאירי לי מקום לחבק אותך

בחלום
לפני 6 שנים. 9 במרץ 2018 בשעה 22:20

האצבעות שלי בצד ימין מעקצצות שוב, כמו בשנה האחרונה לפני שעזבת אותי. הנשימות שלי שטוחות וחלקות, העיקר לא לנשום יותר מדי מהחיים האלו אל תוך הריאות שלי, והירך שלי רועדת.

 --

אני זוכרת איך היית דוחף את הראש שלי אל הזין שלך ומבקש שאמצוץ לך במין דרישה. איך היית אומר לי בעדינות אגרסיבית "יותר עמוק, יותר חזק, יותר השקעה" ואני הייתי דומעת במקום להקיא (במקום להתפרק) והייתי בולעת הכל כי ככה היית שמח. 

ואיך היית מפנה את הגב שלך אלי ומחזיק לי חזק בכף היד עד שהיית נרדם, והנחירות הקולניות שלך הזכירו לי בכאב עמום שאני עדיין כאן עדיין כאן עדיין כאן. 

 

(הלוואי שהיה לי אומץ לברוח לפני שזה נעשה מאוחר מדי) (הלוואי שאתה לא היית בורח)

Matryoshka - את כותבת עדין ויפה.
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י