לפני 6 שנים. 14 ביוני 2018 בשעה 9:24
בחלום שלי אנחנו יושבים ביחד ברכב שלך ונוסעים ונוסעים ונוסעים ואף פעם לא מגיעים בסוף ליעד. אנחנו שומעים מוזיקה ומדברים על שטויות וכלום לא נגמר לעולם. השמיים מתחלפים והנוף משתנה ואני נשארת זהה אבל גם קצת לא, טיפה אחרי טיפה הופכת להיות מישהי אחרת וכשתחזור תזהה רק שברירים מהילדה שפעם חיבקת.
(הכל כואב לי)
(רצנו שעות בשדה של דמעות עד שהלילה נפסק)