לפני 6 שנים. 28 ביוני 2018 בשעה 22:34
הבטן שלי מתהפכת מהרִיק של הקיוּם שלי וחלקיקים קטנים של עצב וייאוש מתיישבים ברווח שמתחת לציפורניים. הזכרונות שלנו מתערבבים עם כאלו שהמצאתי, הרבה אחרי שעזבת, שלא יקרו לעולם. זכרונות שלך מחייך וצוחק ושלי בטוחה ויציבה וכמעט מאושרת.
בלילה הקודם כשישבתי מול הרוח החמה שהגיעה מהים והגלים החרישו את האזניים והשיער שלי התמלא בחול ובמים מלוחים, חשבתי על הסוף. על לצלול לשינה עמוקה בתוך הגאות המערסלת ולרגע, רק לרגע, להרגיש שהכל בסדר.
(אני מתגעגעת אלייך)
(תנני ללכת, לכרוע על חוף הסליחה)
