תשאירי לי מקום לחבק אותך

אני מטפטפת מנקודת ערוּת אחת לאחרת. יש חתול קטן ליד המכולת בצבעים שחור ולבן ועיניים משגעות שתמיד מחכה לי כשאני קונה עוד קולה. לפעמים אני מתכרבלת איתו ושוכחת לחזור למשרד ובסוף הבוסית שלי מסתכלת עלי ואומרת לי שהכל יהיה בסדר. יש ימים שאני רוצה לצעוק עליה ולקרוע את העיניים שלה מהפרצוף ולהטיח בה שהיא לא יודעת איך זה להיות, אבל במקום אני מציעה לה כוֹס קולה ונושמת פנימה פנימה פנימה והחוצה ומזכירה לעצמי שזו לא אשמתה שאימא לא חיבקה אותי.

הזמן זולג לי בין האצבעות כמו השעון הנוזל והלוואי שרק יכולתי להסתכל ולהגיד שאני כאן.

כבר אין לי כוח