לפני 5 שנים. 24 באוגוסט 2019 בשעה 16:50
יש משהו בפרברים הירוקים האלו שעושה לי להתגעגע. למי ולמה. לחדר משלי ומדף של ספרים וחתול אחד קטן. פעם הייתי נשארת במיטה לימים שלמים ומתעוררת לפנות בוקר כדי לאפות עוגיות עגולות וקטנות, מקררת אותן על מגש מתכת ומאחסנת המקפיא בקופסאות קטנות ומתוייגות. בעולם אחר אני סוחטת תפוזים בכל בוקר ומורחת טוסט בריבה ורודה ויוצאת לטייל בפארק. אני לא יודעת למה זה לא יכול לקרות ביקום הזה, עייפתי מלנסות. אם הייתה לי חמניה בשיער אולי הייתי אחרת. ואני אענה בחיוב לכל מה שתציעו.
(אני מוותרת על משחקים של אור וצל ואיברים מרומזים ועוברת לתמונות גרוטסקיות ונלעגות. אני לא קלאסית, אני ילדה עלובה)
