תשאירי לי מקום לחבק אותך

אני מבקשת סליחה מכולם ורק לא מעצמי. אני רוצה שתסלחו לי שאני לא יכולה לתת לכם שום דבר, אני חוזרת ונפגשת ובסוף תמיד מתמוטטת. אני מצטערת על ידיים שצובטות על מבט מזוגג בעיניים ועל ההתנתקות הקבועה שלי.

אם הייתי פוגשת את עצמי לקפה הייתי משפילה מבט ולוחשת בהתנצלות שלא התכוונתי לכל זה. לא רציתי לסיים את החיים שלי בגיל שמונה עשרה (וחצי). תמיד חשבתי שאוכל להיות כל מה שרק ארצה, ופתאום גיליתי שאין לי שום מקום שאוכל באמת לנוח בו.

אני מבקשת סליחה שאני ממשיכה לגעת איפה שכואב במקום לשים פלסטר.

(כותבת ומוחקת)