הייתי מוכנה להיות זונה של ספרים. שוכבת במיטה גדולה (נשענת על הקיר עם טוסיק מובלט. או רגליים מופשקות על שולחן משרדי, מפזרת את כל הדוחות הכספיים), ממלאת את הפות שלי בפין שלך וגונחת לאוויר את הספר האחרון שהבאת לי. צועקת שירה ופרוזה ורומנים רומנטיים מתקתקים (ורק לא ספרי עזרה עצמית. אין פה יותר למי לעזור. המצב יישאר ככה, עם מועקה חונקת באיזור התעשיה של פתח תקווה ודמעות). אני מוכנה להיות זונה של ספרים ועל כל יום כזה הייתי מקבלת ממך ספר משומש. אני אערום אותם במגדלים רעועים על השידות והשיש ואולי אפילו אתקין להם מדפים חומים וכבדים ואסדר את כולם לפי הצבעים של הקשת. תמורות חומריוֹת לנפש המדממת שלי, בגדים רחבים ורכים מול צוהר קטן, שמיכה ישנה וסיפורים משגעים על כל מי שהייתי יכולה להיות אם לא הייתי אני.
כל הפנטזיות המיניות שלי מסתכמות בזה. כל ההצלפות וההשפלות והמילים מתגמדות לעומת חדירה חלקה ונקיה. פות ופין ושני בני אדם שלא מכניסים שום דבר ללב.
