לפני 5 שנים. 4 ביוני 2018 בשעה 17:07
לא בטוח שאובן מה שאתאר כאן,
אבל ממילא כותב על עצמי ל...עצמי.
ככל שאתה יותר מוכר אצל הבריות, אצל הקולגות,
אתה יותר בודד,
כן, זה נכון,
ישנה בדידות בצמרת (עאלק צמרת...).
אינך יכול להיוועץ עם אנשים,
שהרי אפילו החברים הקרובים רואים בך מושא להערצה,
מצליחן, הכל הולך לו, כן ברוררר,
אז עם מי תדבר על מה שבאמת עובר בתוך הקרביים שלך ?!
אפילו אם מתחיל לדבר, מנסה, מגשש,
ישר משתיקים אותך בפרץ צחוק,
"אתה ? אתה מלין ? נו, באמת...",
וזהו, כאן הפתיחות שלך נעצרת.
כן, מרוב אנשים סביבי,
אני בודד...גלמוד...