זה יתכן ? זה אפשרי ?

המילים עושות בי שמות,

המילים, המשפטים,

משחקים לי במוח (הסוטה).

מגיע לפגישה,

לא יודע על ולמה...כל המבטים מופנים אלי,

חש שהם בוחנים אותי,

כל הזמן אני נבחן,

[ בד"כ הציון לא רע בכלל...אבל מעבירים אותי בי"ס... ],

בקיצור,

אני שומע את הפקידה מלינה לחברתה,

כ"כ חם בחוץ לא בא לי לצאת להביא לעצמי אוכל...

אני, למרות שמנומס, עונה לה - "שבי...התרווחי...אני ארוץ למענך...",

כן, זה הקול הפנימי שלי, שבי,

הוא כמעט פורץ החוצה,

אבל אז אני נקרא לישיבה,

רוצים לשמוע דעתי המקצועית, איש מקצוע מכובד, עאלק...

אבל ראשי...במקום אחר...  

זה לא קרה...זה גם לא יקרה...

אבל המילים, הסיטואציות,

היא אמרה ושכחה,

אצלי זה כבר סשן שלם...