זה יתכן ? זה אפשרי ?

מתקשרת לקוחה,

לחוצה, זקוקה לעזרה דחופה.

אני עדיין עם הקולר על צווארי (המשך מהפוסט הקודם),

ואני הכי אמפטי לצרכיה,

מקשיב לה בקשב רב,

מרגיע אותה,

מסביר לה שאטפל בענין,

ושתסיר דאגה מלבה,

ואני חש,

שאכן, אני מצליח להרגיע אותה...

כן, אני לוקח ממנה את הבעיה,

ולוקח על עצמי את האחריות לטפל בעניינה.

היא כאמור נרגעת,

כה מודה לי,

ואני, בסה"כ מה עשיתי ?

מלאתי עבורה צורך,

היא רצתה לדעת ראשית - שאני מבין מצוקתה,

ושנית - שהיא יכולה להירגע, אני אטפל בעניינה.

אז אני אוהב להעניק את תחושת הבטחון,

אך, היא, ואחרים ואחרות לא יודעים,

גם אני רוצה לחוש תחושה זו,

למה אני רק "מעניק",

ומה איתי ?

רוצה להעניק את עצמי,

לגבירה שתיתן לי הבטחון,

שאני במקום הנכון,

שהיא מבינה אותי,

שהיא "תגונן" עלי,

היא תקבל אותי,

היא לא תנטוש אותי...

כנראה שאני לא אזכה כבר לחוש זאת...

להיות לרגלי גבירה שתרצה בי, תבין אותי, ואני אבטח בה...