זה יתכן ? זה אפשרי ?

בהמשך לפוסט הקודם...

אני פגום, לי זה ברור,

יש לי פגיעת שסי רצינית,

ואני בכנותי הרבה תמיד מספר עליה.

כאשר מישהי מראה בי התענינות,

אני מספר לה על "דפיקותי",

לא רוצה שתגיד לי אח"כ,

"למה לא אמרת לי קודם ?".

אני יודע שאני לא הייתי שורד השואה,

אין לי האופי, האישיות.

ראיתי בילדותי סרט כלשהו שבו לאחד מכלואי המחנות לא נותר עוד כח לחיות,

והוא רץ לגדר החשמלית,

לא היה ברור אם נהרג לפני,

מהקליעים של המנוולים,

או שהגדר המיתה אותו.

ברור לי שאם בחיי הנוחות והמותרות שאני חי בהם,

אני קורס לא אחת,

אין שום סיכוי שהייתי צולח הזוועות.

בדיוק בימים אלו חווה משבר,

בעיני רוחי מחפש את הגג הכי גבוה,

אולי זה ישחרר אותי מהתלאות,

שזר אם ישמע אותן לא יבין על מה המהומה,

וזו בדיוק הבעיה - אני בלתי מובן...

אז אני שותק...שפתי חתומות