זה יתכן ? זה אפשרי ?

היא באה אלי ליעוץ,

אחשה אצילית, מטופחת,

אני מסביר לה שכדי לסיים הענין,

תיאלץ לעלות ירושלימה לאחד ממשרדי הממשלה.

היא מביטה בי: "נראה לך ? שאני אעלה לשם, עד שאמצע המקום, אחפש חניה, אעומד בתור...",

אני מחייך ומקשה: "למה לא ?",

היא מרצינה: "אין מצב....אשלם לשליח, שווה לי כל סכום",

ברור, צפונבונית הרגילה שמשרתים אותה ☺

אני עונה: "אם תרצי...אוכל אני לסייע...",

היא פורצת בצחוק: "כן, אתה...שליח...ממש".

נעלבתי וזחלתי לפינה (מטאפורית).

גם שמציע עצמי ברצינות,

לא לוקחים אותי "ככזה", ברצינות.

יש נשים שמוכן כך לשרתן/לשמשן,

"רק בשביל מילה טובה"..לטיפה...

היא אחת מהן...

אני נותן (הרצועה)...

צריך לדעת/לרצות לקחת...לאחוז בה/י