לפני 4 שנים. 12 בספטמבר 2019 בשעה 17:25
בהמשך למצבי המתואר בפוסטים האחרונים...
אני בלופ של חיי מאז שזוכר עצמי,
ובגילי המופלג,
מבין שפתרון כבר לא ימצא לי ועבורי.
מי שמכיר את מטריצת הצרכים של מאסלו,
אני כבר שנים רבות מצוי ב- "כבוד והערכה",
תקוע מבלי יכולת לעבור שלב,
עבורי, המציאות של חיי קשה מנשוא,
ולעולם לא אגיע למנוחה ולנחלה,
עייף מההתרוצצות סביב זנבי,
לחפש שאחרים יאהבו ויעריכו אותי...
שהרי אני סתם נשלט...