לפני 4 שנים. 13 בספטמבר 2019 בשעה 5:16
בהמשך לפוסטים הקודמים...
בדיוק הימים הללו שמחזקים בי התחושה,
העצובה,
שאין לי ערך כאדם,
מקסימום כ- עבד/כלב/משרת,
מישהו שאפשר לנהל אותו,
לדרוך עליו,
לזלזל בו,
והוא יספוג הכל,
כי הוא (אני) חלש...
מציאות עגומה,
באסה להיות אני...