זה יתכן ? זה אפשרי ?

אני בנסיעה,

מקבל שיחת טלפון.

היא: "זוכר אותי, פעם באתי להתייעץ עמך בענין XX",

אני מפשפש בזכרוני ואכן נזכר: "כן, מה שלומך ? הכל הסתדר ?",

היא עונה: "כן, הכל בא על מקומו בשלום",

אני שמח.

והיא ממשיכה: "אני פונה אליך כעת, כי מרגישה הכי חופשיה גם לקבל עצמתך, ויותר חשוב - לספר לך הכל בלי שיפוטיות או חלילה שדבריי יגיעו לאוזנים אחרות",

משיב: "אני מעריך מאוד כנותך, וכפי שתיארת, אני הכי דיסקרטי...יכולה לשתפני בכייף"...

היא מתארת מצוקתה...,

ומוסיפה בסוף: "אתה מבין, יודעת שאתה לא תשפוט אותי, לא תוכיח אותי, לא תקנא בי...סומכת עליך",

מודה, עבורי זה (יותר) מחצי זיון,

כן, סוטה שכמותי מרגשני שמערכים אותי, מכבדים אותי, רוצים בעצתי וסומכים עלי.

אני מברר עימה עוד פרטים,

מקבל התמונה המלאה,

ואכן בלי שיפוטיות ועם הרבה אמפטיה,

אני מתאר בפניה מתווה שלגישתי כדאי לה לבחון.

היא אסירת תודה ולא מפסיקה להודות לי,

וגם רוצה לשלם לי על הייעוץ,

אני נבוך,

ואומר לה..."עזבי...סייעתי לך בכייף...עלי".

כך השיחה מסתיימת.

ואני נותר עם המחשבות,

הכל יכול היה להיות אחרת...

אם, קצת, הייתי מצליח למלא הבור העמוק המצוי בנשמתי...