סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא שם.

אין סדר כרונולוגי בפוסטים. כותבת מה שעולה לי במוח באותו רגע. או מה שמציק לי. בוער בי. או סתם היה לי משעמם. נזכרת במשהו מהעבר. אין פואנטה. אין תהליך. אין מטרה. מקום להוציא מחשבות או חוויות נטו.
לפני 4 שנים. 29 באוגוסט 2020 בשעה 17:44

תגובה של בן אדם.

זה אחד הדברים הכי מתסכלים שיש. 

התגובה שלו למה שאת אומרת לו. משתפת. מסבירה. 

התגובות שלך תמיד מתסכלות. מעציבות. זה כבר מזמן לא כעס ולא עצבים. זה תסכול אחד ארוך ומתמשך. התסכול הזה לא נגמר. הוא תמיד שם. 

זה תסכול של הבנה. הבנה שזה אף פעם לא ישתנה. לא יקרה נס. 

תסכול. אני כולי תסכול אחד גדול. הייתי אומרת לך שאפו. על היכולת שלך להשפיע ככה. אבל לא. זה לא הישג להפוך בן אדם שמח לבן אדם מתוסכל ששכח איך מחייכים. 

אבל מה אכפת לך. זאת תמיד אשמתי, נכון? 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י