לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא שם.

אין סדר כרונולוגי בפוסטים. כותבת מה שעולה לי במוח באותו רגע. או מה שמציק לי. בוער בי. או סתם היה לי משעמם. נזכרת במשהו מהעבר. אין פואנטה. אין תהליך. אין מטרה. מקום להוציא מחשבות או חוויות נטו.
לפני 3 שנים. 30 באוגוסט 2020 בשעה 16:08

אני יודעת שזה אתה. אין לי שום ספק בזה. גם כשאני נותנת למחשבות "זאת גם אני" להשתחל, אני עדיין יודעת שזה אתה. 

לא, לא תמיד שני הצדדים אשמים. אתה המקרה הקלאסי של זה. של צד אחד. אם רק היית מקשיב. היית מבין. אתה מסוגל להבין. אבל אתה לא רוצה. אם היית מקשיב ורוצה באמת, כל זה לא היה קורה. מעגל סגור. 

אין עם מי לדבר. אתה לא תצא מאיזור הנוחות שלך. כן, כן, אתה לגמרי באיזור הנוחות שלך, למרות שאתה חושב שאתה יוצא ממנו. אתה לא יוצא ממנו לשניה, אף פעם. 

אם רק היית...יוצא ומקשיב. אם רק ואם רק. כל כך הרבה היה יכול להיות אחרת. אם רק לא יקרה. ניסיתי. באמת שניסיתי. נגמרתי תוך כדי. גם כשהבנתי שאני מנסה סתם. מזמן הבנתי את זה. 

אני אכתוב עוד הרבה דברים. בידיעה מוחלטת שזה סתם. לאוויר. עדיין אכתוב. עד שאפסיק. 

זה תמיד אתה. לגמרי אתה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י