לפני 5 שנים. 28 במאי 2019 בשעה 20:49
שיענה
חושבת כותבת
כותבת, מוחקת וכותבת שוב את כל הרגשות, הסודות, השקרים, המעשים וההשלכותלפני 5 שנים. 8 במאי 2019 בשעה 21:10
נמאס לי.אם אתה כל כך אוהב אותה עדיין ומתגעגע פשוט לך אליה. לך.
פשוט.
?
לפני 5 שנים. 4 במאי 2019 בשעה 18:33
כבר תקופה שזה מתבשל.
עוד רגע יהיה מוכן.
מחכה שתגיע ונדבר. ואז אומר לך שהחלטתי שדי.
שבעצם לא התגברתי. כי בעצם לא התגברת אתה.
שבעצם סתם בסדר לי. כן. מרגישה שגם כך אצלך אתה.
שבעצם גמאני רוצה יותר. יותר מסעיר. יותר אוהב. יותר אני. פחות מובן מאליו.
מאחורי הקלעים סידרתי הכל שיהיה מוכן לרגע אחרי שנדבר. כסף. מקום.חשבתי איך נחלק. מה נגיד. מתי. אני כמובן אתייעץ איתך ביחד אבל כבר חשבתי.
זה התחיל אצלך. אתה יצרת את השבר הראשון. הלחמנו אותו. אבל, תמיד יש אבל. זה נמשך אלי. נפלאות דרכי האל. מי ידע שכך יהיה.
ואני תוהה אם יכולנו להציל את עצמנו אם רק היינו יודעים לרפא צלקות ולגרום להן להגליד ממש טוב.
החלום ושברו.
כואב
לפני 5 שנים. 26 באפריל 2019 בשעה 6:55
הכאב בשבר קצת שכך.
קומפרסים של מים קרים על הלב מרגיעים שברים.
בפעם הקודמת, באותה נקודה, שאני לא יודעת בדיוק לשים עליה את האצבע, החלטנו להיפרד.
נסיון כזה להבין כל אחד איך הוא יוצא מציקלון ואיך משקמים את ההריסות. יחד? ביטוח צד ג'?
לאחר תקופה שכזו החלטנו-ביחד- שבנפש חפצה פותחים הכל. או שאולי יותר נכון לומר, סוגרים הכל. מאחורינו. לומדים וממשיכים. ומה שהיה כך היה.
אבל השבר...או השבר...התאחה אצלי. אבל עדיין רגיש.
האמת, חושבת שכך גם אצלך. אבל החלטת שאתה כאן.
אבל הפעם המחשבות אם לטפל בכאב ובאבן שגרמה לו גורמות לי לתהות אם אני בכלל רוצה. האם אתה האחד בשבילי לרוץ איתו הלאה.
שברים מתאחים זה כואב.
בלב.
לפני 5 שנים. 25 באפריל 2019 בשעה 16:35
זה התחיל כך וכך שנים אחורה. ראינו, התאהבנו, התחברנו, התחייבנו. זה נראה/הרגיש/הפעים/(וכו' וכו' כאוות נפשכם) כמו הדבר האמיתי. שאין הרבה שכמותו. בוגר. אוהב. מושך. מכיל.מאפשר. מפרגן. משתוקק. מסעיר. מצחיק. משלים. מפרה. אנשים טובים, ממשפחות טובות. הדבר הנכון. ילדים. משפחה. רוטינה.
ובאמת כך היה ואפילו לאורך הרבה מאוד זמן. עד שבנקודה מסויימת, שעליה אני אף לא יודעת להצביע במדוייק, משהו קרה. מה זה המשהו תשאלו? ובכן, גם על זה אני לא יודעת להצביע במדוייק.
ואז בא השבר. כל מה שתואר עד כה נכנס לתוך השבר מה שעשה את השבר עוצמתי במיוחד. ואיך בא לידי בדיוק השבר תשאלו? אינני יודעת במדוייק. פנים רבות לו.
בעיקר התרחקנו. מה שנראה היה מסעיר בעצם העיק. מה שנראה היה משלים בעצם הפריד. מה שנראה היה מפרגן בעצם התריס. וכהנה וכהנה. הוא הלך אל שלו. אני הלכתי אל שלי.
עד שכשהוא הלך אל שלו בזמן שאני הלכתי אל שלי ראיתי בשביל מקביל שהוא הולך אליה לחפש את מה שמושך. מכיל.מאפשר. מפרגן. משתוקק. מסעיר. מצחיק. משלים. מפרה.
נקודת השבר. פנים רבות לה. בכי. דין וחשבון עצמי. דין וחשבון הדדי. האשמות. לקיחת אחריות. מחשבות. בדיקת מה שהיה נחשב עד כה לאקסיומות זוגיות.
כששבר מתאחה החיבורים הם לעולם רגישים יותר למגע. וכשמתקרבים לשבר הזה שהיה שלי זה עדיין מרגיש. מעורר תחושות של האבן שפגעה בי. אם תשאלו, עדיין אינני יודעת במדוייק מאיזו נקודה אליה מתקרבים לשבר זה מרגיש כך. עדיין מבררת את זה מול עצמי. בינתיים מחייכת כאילו בף הכאב לא קיים אצלי.
קוראת כאן אותך מרחוק.
השבר כואב לי.
לפני 5 שנים. 22 באפריל 2019 בשעה 10:51
בעקבות פוסט שקראתי כאן היום..... האמנם??
האמת אני פחות בעניין אבל תגידו לי מה אתם/ן חושבים/ות...
אהבה לאישה אחת זו ברבריות, משום שזה נעשה על חשבון הנשים האחרות.
- פרידריך ניטשה
{ מתוך הספר "מעבר לטוב ולרוע" }
לפני 5 שנים. 30 במרץ 2019 בשעה 14:19
בניק כפול קל יותר לכתוב.
לשרבט מחשבות חופשיות.
לזקק מילים מבעד למסך.
לכתוב מה שאי אפשר להגיד בשם אומרם.
שאי אפשר לאמר בשמו של הניק ה"אמיתי" שלנו.
לאמר בשמנו בלי הניק.
כשאני קוראת את מה שאתה כותב בניק הכפול שלך זה יוצר אצלי מחשבות חופשיות. חופשיות? אני קוראת וזה כואב. ואני חושבת מה היית חושב אם היית יודע שאני קוראת אותך מרחוק?
אם היית כואב את זה כמוני?
צלקות לא אמורות להגליד?
לפני 5 שנים. 29 במרץ 2019 בשעה 19:29
אחרי כל טוב בא רע.
אחרי כל ירידה באה עלייה.
אחרי רגיעה באה התחממות.
אחרי כל high באה נפילה.
ככה זה. עובדות החיים.
דווקא די טוב עכשיו. מדברים . מזדיינים. חושבים. מתכננים. זורמים. מלטפים.
אבל אז אני קוראת אותך, ממסיס את עצמך במילים, פורס לפלחים את הגעגוע אליה.
ואז באה הנפילה.
ככה זה.
לפני 5 שנים. 21 במרץ 2019 בשעה 5:59
עברה למעלה משנה. זמן מכובד. ארוך? קצר?
דברים דוברו. התיישרו. חלקם מתחפשים לנורמלים.
יודעת שיש עוד שכבות לא פתורות.
אצלי-רגעים שמזכירים מבליחים מדי פעם.
ואצלך?- אתה אומר שלא. ואני רואה שכן.
יש רגעים של רגרסיה. אצלי. אצלך?
לא מצאתי בחנויות, גם לא לפני פורים, אבקת קסם כזאת לפזר על לבבות ועל חתכים רגישים. אבקה שכשנשאף אותה תעלים מזכרות לא רצויות מראשנו ותצבע אותם בורוד מנצנץ ותהפוך אותן לקונפטי גרוס. אבקה מטהרת ומנקה.
אבקה שמחזירה אהבות קודמות.
לפני 5 שנים. 17 במרץ 2019 בשעה 19:34
מתי תחזרי אלי? אלינו?
תחליפי כבר את ה"בסדר", את ה"נעים".
תחזרי להיות אורחת של כבוד אצלנו.
לשכון דרך קבע.
ולא רק אחרי שבר.
בואי. כתובת?