יומן חלל

איך מורידים מהאגו, מהכבוד העצמי, ומכל החרא הזה ומבקשים עזרה?

מעדיפה למות מלבקש עזרה ולא משנה במה.

לא נשאר לי הרבה זמן...

אז איך עושים את זה?

מזמן לא שמעתי שיר שגרם לי לחייך, או העלה לי את המצב רוח כמו השיר הזה -

שבת שלום 

💜

אל תהיו אובססיבים זה לא סקסי בשום רמה!

כשאתה עושה לי גזלייטינג ומשתמש במילים שלי נגדי אתה מאבד את טיפת הכבוד שהיה לי אליך.

כשאתה מתחפש ל"דואג" ואתה בעצם טורף מסוכן בסופו של דבר האמת מתגלה.

כשאתה מנסה להיות חכם אבל כל תגובה שלך אלי מוציאה ממך את האידיוט, אני מאבדת את הנימוס שלי והתגובה שלי הופכת לרעה ועוקצנית בהתאם.

כשאתה מגיב לכל פוסט שלי גם אחרי שהחלטת להפסיק קשר איתי, שגם ככה עוד לא התחיל, זה קריפי ואובססיבי ברמות מפחידות.

תפסיקו להיות אובססיבים מעבר לזה שזה לא סקסי, זה מפחיד וזה קריפי, זה מרחיק אנשים מכם.

איפה שאין בני אדם, תהיה אדם.

די! 

הפסקתי להסביר את עצמי.

הפסקתי לחיות האמת.

כלפי חוץ הכל נראה כרגיל.

מבפנים אני כבר מתה.

מחכה לסוף שלא מגיע.

הפסקתי לרצות.

הפסקתי להיות.

הפסקתי להרגיש.

🖤

רומן זה תמיד מסובך, עם כל מה שמתלווה אליו.

אהבה היא שקט, לא צריכה תסבוכות מעצם היותה.

(משפט מסדרה שקיצרתי כי אני עצלנית).

שבת שלום 

💜

כל כך קשה לי לסמוך על אנשים, במיוחד על כאלה שאני רק מתחילה להכיר.

גם על אנשים שאני מכירה שנים אני לא ממש סומכת.

לכן אני גם לא משתפת אנשים בכל מה שעובר עלי, וגם כשאני משתפת חלק מהדברים, אני בחיים לא אבקש עזרה.

קורה לפעמים, לעיתים רחוקות מאוד, שברגע של חולשה אני חושפת יותר ממה שאני רוצה, מבקשת קצת עזרה, גם אם זה רק עידוד קל, או דחיפה קטנה למעלה, רק לא לטבוע.

אבל יום למחרת אנשים נעלמים, הבטחות לא מתקיימות, והסדקים שבתוכי הופכים לשבר גדול, האמון שוב נעלם ואני כועסת על עצמי שנתתי לעצמי להאמין שדברים יכולים להשתנות.

לא עוד!

לא מאמינה יותר לאף אחד!

כשאדם נמצא על פי תהום ויד אחת מושטת לעזרה והשניה דוחפת אותו מעבר לקצה, רוב הסיכויים שהוא יפול ויתרסק.

זה היה הקש ששבר אותי.

אתה לעולם לא תדע את הערך האמיתי של רגע, עד שהוא הופך לזיכרון.

שונאת אנשים!

במיוחד אנשים בורים מהישוב שלי.

במיוחד את אלה שרואים את הכלב שלי ומתחילים לנבוח כמו מפגרים!

"תקחי אותו מפה!"

"תשימי לו זמם!"

"זה כלב מסוג מסוכן!"

"אם תקשרי אותו פה אני אצלם ואשלח למשטרה שיעצרו אותך ויקחו לך את הכלב המסוכן הזה!"

שונאת אותכם מטומטמים!

אתם יותר מסוכנים מהכלב שלי ואמן תמותו בייסורים קשים!!!

איכס!!!!

שונאת אנשים!

עכשיו כולם יכולים להחזיר את המסכות.

ולהמשיך לשקר לעצמם.

****************

המשא הכי כבד שאנחנו סוחבים 

הן המחשבות בתוך הראש שלנו.

המשך יום טוב.

💜

לאחרונה כל מה שיוצא לי מהפה זו כנות ברוטאלית.

לא מתיפייפת, לא עדינה, לא משאירה מקום לטעויות.

זה אולי פוגע בחלק מהאנשים, אבל זו בחירה שלהם להפגע.

אבל זה גורם לי להרגיש טוב.

לא מתחבאת מאחורי חיוכים מזוייפים.

לא עונה תשובות שמתאימות למחשבות של אחרים.

לא צריכה להתאים את עצמי לאף אחד, רק לעצמי.

כנות ברוטאלית.

זה מה יש.