יומן חלל

פשוט אין יותר מאכזב ופאטתי מגברים בכלוב...

חבל להשקיע בכם שניה של שיחה...

גיל לא מראה על בגרות! 

נס וראש, והגועל יעבור לי...

החיים שלי הם פאזל ענק עם אין ספור חלקים, לפעמים חתיכה אחת מתחברת לא נכון ואז לוקח מלא זמן לעלות על הטעות.

כל יום מרגישה את הפאזל לובש צורה, החלקים כאילו מתחברים מעצמם...

תחושת מלאות, עוצמה ונחישות, ממלאת אותי, יש מטרה, יש יעד, יש עוד תחושה קטנה של ניצחון.

פתאום הכל מסביב מקבל משמעות, ואני מרגישה את הלב שוב פועם בעוצמה חדשה, אולי הפעם הוא גם יפתח לאהבה חדשה, ריגושים חדשים...

אף פעם לא הרגשתי כל כך בשלה ומוכנה לטרוף את העולם בבת אחת...

יש משהו משכר וממכר בתחושה הזאת...

שלא יגמר לעולם!

💜

יש לי פרפרים בבטן...

הם כל כך הרבה שהם הגיעו לריאות, ויש מחנק כזה בגרון, והלב, הלב מחסיר פעימות...

שלא תטעו, זה נעים כל התחושות האלה...

מחשבות שגורמות לחיוכים להתפרץ...

מרגישה את הסערה מתקרבת, יהיו ברקים ורעמים, והשקט יהיה רק על פני השטח...

קיבלתי בעיטת כיוון מהיקום, וברגע שהבנתי את הדרך היקום התחיל לחייך אלי ולזמן לי את כל מה שאני מבקשת...

תודה!

💜

הבעיה העיקרית עם כנות היא שהאמת לפעמים פוגעת או מפחידה...

לא מצליחה למתן את עצמי לאחרונה, נמאס לי להסתתר מאחורי מילים יפות ופוליטיקלי קורקט.

אבל למדתי שלפעמים עדיף לסתום ולהתעלם למרות שבא לי מאוד להגיד מה אני חושבת באותו הרגע ולהתעלם מנורות האזהרה...

אז אם אני שותקת הרבה כנראה שיש לי כל כך הרבה מה להגיד אבל זה כנה מידי, חד מידי, ישיר מידי...

כנות... כמה שקרים יש בתוכה...

צריכה לפרוק את כל החרא שהצטבר בתוכי... 

עומס נפשי מטורף...

צריכה לבכות עד טיפת הדמעות האחרונה...

לצעוק ולצרוח ולא להקשיב לכלום עד שהכל יצא ואני ארגיש הקלה וניקיון בנשמה...

צריכה חיבוק חזק ומכיל...

אני יודעת שכעס הוא בחירה, אבל אני כל כך מוצפת שאני לא מפסיקה לכעוס...

צריכה מקום שקט לצאת בו מדעתי בשלווה...

יום שהתחיל רע אין לו דרך טובה להסתיים...

אז חזרתי למיטה...

אולי כמה שעות שינה יאפסו אותי...

בא לי להרוג מישהו!!!

מכל האנשים הצבועים והפגועים שפונים אלי במקום הזה!!!

אני ממש לא הפסיכולוגית התורנית שלכם!

בטח שלא הזיון הבא שלכם...

וכשאני כותבת שאני רוצה להזדיין לא התכוונתי לכל זין...

ונמאס לי בכלל מהחיים האלה אז אל תעצבנו אותי יותר ממה שאני כבר עצבנית היום!

בא לי סקס!

אבל לא סתם סקס מזדמן...

בעצם...

בא לי להזדיין!

כזה זיון מלא נוזלים, כזה שמרגיש מלוכלך...

אני אוהבת להזיע, אני אוהבת שגבר מזיע מזיין אותי, ללק את הזיעה מהפנים שלו...

יותר מידי זמן עבר מהפעם האחרונה שהייתי עם מישהו שהרגיש אלי ואני אליו ולזיון הייתה משמעות אחרת...

נראה לי שאחרי שנה בלי סקס חזרתי להיות בתולה...

אלך לישון חרמנית, אולי בחלום אני אמצא אותו...

מישהו יכול להסביר לי למה אני לא מצליחה להכנס לצ'אט?

מופיע לי מסך שחור כבר כמה שעות...

במשך השנים כשחייתי עם הגרוש רוב המוסיקה בבית הייתה יותר בסגנון של הגרוש וכמובן דברים שנינו אהבנו...

עם השנים והגרושים, שמעתי בבית רק מוסיקה שהילדים הביאו, כל פעם ראיתי יותר זיקה לסיגנונות מוסיקה יותר קרובים לטעם שלי וזה גם אם לא האזנתי לה מאז שהכרתי את הגרוש...

הערב אני יושבת, בלי טלוויזיה כי בא לי שקט, הילד יושב במחשב משחק, ופתאום אני שומעת לד זפלין ברקע, שואלת את הילד למה הוא מאזין, והוא בטון של "כאילו שאת לא יודעת" עונה "לד זפלין אמא!" 

לד זפלין אף פעם לא שמעתי בבית, זו הלהקה האהובה עלי, המוסיקה שהייתי מקשיבה לה כשהייתי עצובה, או כשהייתי צריכה להרגע, עכשיו הבן שלי מקשיב להם כדי להתרכז במשחקים שלו בסוני...

כמה מהטעם שלנו הוא נרכש?

כמה מוטבע בנו מלידה?

היה שווה את החיוך שנמרח על פני כששמעתי אותו שר את כל המילים...

💜