בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן חלל

מסע בין כוכבים...

50

לפני 4 שנים. 24 בנובמבר 2020 בשעה 6:17

 

הגיע היום!

היום אני חוגגת יובל חיים!

אני לא ממש חוגגת, אבל מציינת את היום עם קפה ועוגה עם ההורים אחר הצהרים, ובבוקר ארוחת בוקר וקפה עם האדם הכי קרוב אלי בשנה האחרונה...

 

עדיין מתעוררת... קפה ראשון לשנה חדשה, וכמובן ראש ענק שתמיד תהיה לי שנה רגועה (זה לא ממש מצליח אבל כל שנה מאחלת לעצמי...)

יום הולדת שמח לי!

 

💜

לפני 4 שנים. 21 בנובמבר 2020 בשעה 12:44

 

איך מסכמים 50 שנה של חיים?

רק מהשנה האחרונה אפשר לכתוב ספר עם כמה כרכים...

ובכל זאת?

תמיד אמרו לי ש"עם הגיל מגיע השכל", כשיצאו שיני הבינה הראשונות אני זוכרת שאבא שלי שמח ואמר "אולי סופסוף תיכנס בך קצת בינה", ואז הסתכל עלי שוב והבין שזו כנראה לא הבעיה, כי זה ממש לא משנה כמה אני חכמה ויודעת הכל, ברגע שיש משהו שקצת מגרה את יצר הסקרנות וההרפתקנות עף לי כל השכל ונשארת רק עיסת אדרנלין שמניעה את שאר המסה...

כן, 50 שנה אני מונעת מדחפים של פרצי אדרנלין, הסקרנות וההרפתקנות שלי הכניסו אותי לא פעם למצבים בהם הצבתי את חיי או שפיותי בסכנה...

20 השנים האחרונות היו הכי מאתגרות, הגעתי לגבהים עצומים, נפלתי לבורות עמוקים וחשוכים, אולם לרגע לא עצרתי, גם ברגעים הכי נמוכים, הכי שחורים, הכי רעים, לא עצרתי לרגע, לא הפסקתי להאמין ביופי של החיים, לא הפסקתי להאמין שאני אמצא את הכוחות להמשיך להניע את עצמי לכיוון האור...

"החיים חזקים מהכל!" זו הייתה המנטרה שלי בעשר השנים האחרונות, וזה מה שבאמת החזיק אותי בחיים, אחרי כל מה שאיבדתי נותר לי רק להתלות בחיים.

השנה האחרונה, אולי אפילו שנתיים אחרונות, היו השנים שהעמידו אותי בהכי הרבה נסיונות, זה עוד לא נגמר, אבל כבר רואה את הסוף...

אז איך אפשר לסכם 50 שנה של חיים מלאים תהפוכות, עליות, ירידות?!

הסיפור שלי עוד לא נגמר, פרק חדש הולך להכתב, תקופה חדשה תתחיל, יובל חיים חדש למלא בהרפתקאות וריגושים מכל הסוגים...

ואולי רק עכשיו אני מתחילה לחיות?

 

💜

לפני 4 שנים. 15 בנובמבר 2020 בשעה 13:47

 

עוד שבוע בערך זה קורה ואני מחליפה קידומת...

כבר שנה שלמה מנסה לראות מה זה גורם לי להרגיש.

אין לי איזה "סיכום חיים" מפוצץ, או איזו הארה פתאומית, הכל מרגיש רגיל...

אני עדיין מנסה להפטר מההרגשה שאני עדיין אותה נערה בת 16, שהתובנה שלה אחרי היומולדת הייתה "מפה זה רק הולך להתדרדר..." 

אותה נערה ביישנית, סקרנית, שבגיל 16 כבר עייפה מהחיים, מחליטה שאין מה להתבגר מעבר, וכך בתוך מעטפת הגיל והזמן, שוכנת נערה בת 16, עקשנית, שמסרבת להתבגר...

יש לי שבוע וקצת עד שאני בת 50..?

קצת קשה להאמין, אבל הגוף מזכיר לפעמים...

 

בחוץ יורד גשם כמו שאני אוהבת, 

במקום להיות מתחת לפוך אני בעבודה ...

 

💜

לפני 4 שנים. 9 בנובמבר 2020 בשעה 19:45

 

היום המטורף הזה!

כואב לי כל הגוף,

לא מסוגלת לעמוד עוד שניה אחת!

עכשיו זרוקה על הספה,

כבר חצי שעה מנסה לשכנע את עצמי לקום להכין נס אבל הרגליים מסרבות לזוז...

 

העיקר שנגמר היום...

 

לילה טוב

לפני 4 שנים. 4 בנובמבר 2020 בשעה 11:24

 

אני אוהבת חורף!

אני אוהבת גשם!

אני אוהבת שקר!

 

דרוש גבר (אמיתי כן?) שיודע לכרבל טוב, שאוהב חורף וטיולים בגשם, שלא מדבר הרבה כי אני מדברת בשביל שני אנשים, ושיקח בחשבון שבסוף החורף הכל יגמר, כי אז אחפש מישהו לקיץ, כזה שלא נדבק ולא מעצבן אותי יותר מהחום... חחח

 

הכי אני אוהבת להיות צינית!!

 

יום נפלא לכולם

 

💜

לפני 4 שנים. 2 בנובמבר 2020 בשעה 7:10

 

אחרי לילה גשום במיוחד, ושעות מעטות של שינה, הגיע הבוקר, והלחץ שהצטבר במשך כל החודשים האחרונים (כמעט שנה) כבר כמעט הכריע אותי.

הטלפון רוטט, חושבת, "בטח עוד ספאם במייל"...

ואז עוד הודעה...

מחליטה לבדוק, ולנגד עיניי הודעה יחידה:

"בשורות טובות הבוקר"!

פותחת את ההודעה, וצילום מסך אחד, הוריד לי לחץ של שנה שלמה בבום!

אכן בשורות טובות הבוקר, סופסוף דמעות של אושר והקלה, כשדברים נעשים בשקט, ועם נחישות שהצדק יצא לאור, הצדק יוצא לאור והוא זוהר יותר מתמיד!

 

תודה לזה שסבל אותי בשנה האחרונה, חושבת שהייתי היצור הכי בלתי נסבל בעולם בתקופה הזו, אבל הוא לא נכנע להתפרצויות הזעם שלי, וההתקפות שלי עליו... תודה שאתה רואה אותי גם כשאני מתעטפת בקוצים ומנסה להרחיק את כל העולם...

אני יודעת שזו רק ההתחלה אבל זו ההתחלה לה חיכיתי...

חזרתי לנשום...

 

בוקר מדהים

 

💜

לפני 4 שנים. 1 בנובמבר 2020 בשעה 23:59

 

נרדמתי לקצת, התעוררתי מהרעמים והרוח... 

עכשיו אני ערנית לגמרי וגשם מבול יורד בחוץ.

כל מה שבא לי זה לצאת החוצה לעמוד בגשם ולהרטב לגמרי...

בכל זאת נשארתי בבית מתחת לפוך, לבד...

אם היה פה מישהו זה היה מושלם!

גשם, ברקים, רעמים, רוח... וסקס עד שלא שומעים יותר את הגשם....

אני מושכת את השמיכה עד הסנטר, לא כי קר לי, כי השמיכה זה הדבר היחידי שמחבק אותי כל לילה...

עוד מעט קולות הגשם ירדימו אותי שוב, אולי הוא יבוא לי בחלום...

אוףףף גשם זה מחרמן!

 

💜

לפני 4 שנים. 31 באוקטובר 2020 בשעה 17:14

 

השבוע נגמר... החודש נגמר... הסגר נגמר!

מחר אני חוזרת לעבודה.

המון מחשבות ורגשות מעורבים בקשר לחזרה לעבודה.

 

הייתי היום בים, הייתי זקוקה לאוויר הזה, לתחושת החופש והעוצמה של הים.

חזרתי הביתה עם תחושה שמלאתי מצברים קצת, אני מרגישה את האנרגיה חוזרת אלי.

 

כל כך הרבה דברים עוברים עלי, אין לי עם מי לחלוק הכל, זה אחד הרגעים בהם הייתי רוצה מישהו קרוב לחלוק איתו הכל, לפרוק כמו שיכולים רק עם אדם קרוב... 

 

זמן נס, ראש ושקט...

 

שבוע טוב

 

💜

לפני 4 שנים. 29 באוקטובר 2020 בשעה 18:42

 

כשאתה אומר לי שאתה רוצה שאפסיק לדבר על דברים שאתה חפרת לשמוע כי זה קשה לך, 

אל תצפה שארוץ לספר לך דברים אחרים...

 

כשאת מבינה שעדיף לשמור הכל בפנים, להתעטף בעוד חומה, ללבוש את מסכת החיוך ולסתום...

בחיים, אבל בחיים! אל תצפי לכלום מאף אחד! אנשים יודעים לדבר עד שמגיעים לדברים האמיתיים...

 

איפה שאני שרדתי והתחזקתי אתה תשבר...

 

 

לפני 4 שנים. 29 באוקטובר 2020 בשעה 10:20

 

אם היית בקשיים כלכליים היית לוקח צ'קים מהבן שלך בן ה-18 לכסות את החובות שלך?

ואם היית רואה שהבן שלך שוקע החובות והוצל"פ כבר נושף בעורפו, לא היית עושה הכל לעזור לו לצאת מזה?

 

סתם מנסה להבין יחסי אב בן נורמלים...

 

בן זונה!!! אני שונאת אותו כל כך!!!

 

הגלגל הוא עגול, הקרמה היא כלבה, וכל כלב מגיע יומו!!!

 

יבוא יום והוא יצטער שהוא לא חזר לבד לכוסשלאמאשלובקבר