בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן חלל

מסע בין כוכבים...
לפני 4 שנים. 29 באוקטובר 2020 בשעה 8:32

 

קמתי הבוקר עם תחושה של מועקה בחזה ודמעות בעיניים...

אני מנסה לקחת את הדברים הטובים שמתחילים לקרות (לאט מידי) ולהתלות בהם כדי לשפר את מצב הרוח, אבל זה קשה, יותר מידי זמן של מלחמות, יותר מידי פעמים בהן הייתי רגע לפני להרים ידיים מהחיים אלה...

כבר חודשים שאני חסרת אנרגיות, העולם שלי התמוטט עלי יותר מידי פעמים, רק שהפעם אני לא מצליחה להתאושש, מרגישה שכלום לא יסתדר יותר לעולם...

מחפשת מאיפה לשאוב עוד אנרגיות וכבר לא נשארו לי משאבים...

נגמר לי הכוח להלחם...

 

לפני 4 שנים. 27 באוקטובר 2020 בשעה 21:33

 

בסופו של דבר זזתי קצת היום...

אחרי שבועות של חוסר חשק, חוסר מוטיבציה, בלאגן בראש ובחיים, היום התחלתי במבצע שאני חושבת עליו כבר חצי שנה לפחות!

הוצאתי רהיטים מיותרים, מיטות מיותרות, ארונות, השארתי רק מה שנחוץ, את כל הבגדים התחלתי למיין...

סיימתי חדר אחד, מחר אסיים את השני...

עכשיו אני כותבת שניה לפני שאני נכנסת להתקלח, כל מה שבא לי עכשיו זה חיבוק של סוף יום..

שונאת את הרגעים האלה שממש חסר לי גבר בחיי, זה גורם לי להרגיש פאטתית...

למרות הכל אני מרוצה מעצמי...

הבית מסודר יותר, מריח יותר טוב...

לי תפוסים השרירים, והמצב רוח לא השתנה...

הכי טוב מקלחת!

 

לילה טוב

 

💜

לפני 4 שנים. 26 באוקטובר 2020 בשעה 13:20

 

 

ג ב ר !

 

זהו...

 

💜

לפני 4 שנים. 25 באוקטובר 2020 בשעה 20:34

 

כבר כמה ימים שלא ישנה טוב, מתהפכת במיטה, נרדמת ומתעוררת בבהלה.

כל כך הרבה דברים מטרידים אותי עד כדי שאני חווה לחץ בחזה, נשימה כבדה ומהירה, לחץ בראש, רק כשאני מצליחה להסית את המחשבות הכל נרגע.

הכי מתסכל בכל זה שאלה דברים שרובם לא בשליטתי,

זמן והרבה מזל...

ואני חסרת סבלנות, לא מצליחה לשחרר, מנסה בכל הכוח לא להפוך את זה לכעס... 

שונאת להרגיש ככה!!!

מרגישה שעומדת להתפוצץ!!!

לפני 4 שנים. 24 באוקטובר 2020 בשעה 14:11

 

בדמיון שלי...

אנחנו שכובים על המיטה, מחוברים אחד לשניה, מתנשפים, מזיעים...

יש מבט עמוק לעיניים...

יש רגש שגורם לפרפרים בבטן התחתונה...

יש תחושה של רוגע ושלמות...

ואין מילים,

אין מילים שיכולות לתאר רגע כל כך מושלם ומדוייק...

אני עוצמת עיניים חזק מנסה להרגיש אותנו שם...

זה כמעט שם...

הגוף מרגיש את החום...

הרטיבות בין הרגליים...

 

העיניים נפתחות...

זה הכל בדמיון שלי...

בתוכי אני יודעת שהרגשתי...

 

לפני 4 שנים. 23 באוקטובר 2020 בשעה 22:35

 

אני מרפרפת על הבלוגים...

כולם מדברים על "צורך" ועוד מילים מפוצצות לחרמנות...

ומתוך כל הבלוגים, אני מקנאה באלה שמסתיימים בביחד...

כי אני רק רציתי חיבוק עוטף

שיעזור לי להרדם...

 

💜

לפני 4 שנים. 13 באוקטובר 2020 בשעה 17:03

 

היה לי יום כיף היום...

כמו המשך להלך הרוח בימים האחרונים ..

חבר טוב בא עם ג'יפ חדש (עם הניילונים) ונסענו לטיול שטח כייפי...

נסיעה בהרים, בדרכי עפר, שקט וטבע עצום מסביב,

מזג האוויר היה לטובתנו ובכל עצירה פשוט נהנהנו מפלאי הטבע שגילינו בדרך...

גם סשן ספאנקינג קצר היה שם (עליו אולי אספר בפוסט אחר... סשן בטבע).

הייתי זקוקה לשינוי האווירה, זה הגיע בדיוק בזמן...

היה כל כך כיף, שבא לי שוב! (אולי למקום אחר?)

אם היה לי מנוי הייתם זוכים לראות קצת תמונות טבע מהממות אז רק תדמיינו... הרבה ירוק, הרים של עצים מסביב, ושבילים צרים, דרכים קסומות...

 

זמן קפה וראש...

כנראה ארדם מוקדם הלילה...

 

המשך ערב מפנק

 

💜

לפני 4 שנים. 12 באוקטובר 2020 בשעה 9:35

 

הזמן עומד מלכת בימים האחרונים.

המחשבות מפוזרות, כמו חצאי משפטים, התחלות ללא סיומים...

אני חושבת הרבה על הימים האחרונים, העצבות נעלמה פתאום, נחישות עמומה מתחילה למלא אותי, אני יודעת מה עושה לי טוב ומה לא, ואני לא מתפשרת! 

אני גם לא מקולקלת, לא צריכה תיקון, די לנסות לגרום לי לערער בעצמי, לנסות לפגוע בבטחון שלי כדי שאני אתאים לדמות שיש לכם בראש...

כבר כתבתי את זה מלא פעמים, אני לא מושלמת, ממש רחוקה מזה, אבל אחרי 50 שנה של חיים עם עצמי אני שלמה עם מי שאני, ואני יודעת שיום אחד זה שירגיש שלם לצידי יגיע, והוא ידע להכיל את כל השגעונות והקריזות, ויבין את העקיצות והסרקזם שלי, וידע להתמודד עם הדמעות שלי שמגיעות בכל מצב כמעט, כשאני מתרגשת, כשאני שמחה מאוד, כשאני עצובה, ולפעמים גם בסקס כשאני לא מצליחה להתמודד עם מה שאני מרגישה. 

אני שלמה כי אני מורכבת מכל הדברים שעברתי וחוויתי בחיי.

אני שלמה כי קיבלתי את עצמי כמו שאני, ואני שמחה שאני משתנה בהתאם למי שאני, ולא בהתאם למישהי אחרת שהיא לא אני...

 

כבר צהרים, 

נראה לי זמן טוב לנס וראש, אולי לצלול לאיזו סידרה קלילה...

 

יום נפלא

 

💜

לפני 4 שנים. 8 באוקטובר 2020 בשעה 19:33

 

שוב לילה, שוב משעמם...

וכשמשעמם לי כלום לא בא לי, והכל בא לי...

והמחשבות שוב מתגנבות בשקט, וחוסר המנוחה בגוף מתחיל...

בא לי סקס!

זיון ארוך, שמנתק כל קו מחשבה, תערובת של תחושות, ריחות וקולות...

בא לי להתנתק מעצמי קצת, לרחף על גלי האורגזמה, ולהתנפץ לרסיסים...

בא לי מישהו שאני אוכל להגיד לו הכל, לספר לו הכל, והוא לא ישפוט, ולא ישתמש במילים שלי נגדי...

משעמם לי...

השקט הזה כבר מחריש אוזניים!

 

לילה טוב

 

💜

לפני 4 שנים. 8 באוקטובר 2020 בשעה 12:56

 

אני אוהבת מילים, שמתחברות למשפטים, שמתחברים לסיפורים, שמתחברים לרגשות ותחושות...

אני אוהבת להרגיש שהמילים של הגבר שלי עושות אהבה עם המוח שלי עד שהכוס שלי צועק הצילו...

אני אוהבת מילים ישירות, כנות, לפעמים קצת כואבות, כי למרות שלפעמים זה נראה שאני נפגעת, אני לא, אני רק כועסת שמישהו זורק לי את האמת שלי בפנים במיוחד כשאני לא מוכנה להתמודד איתה.

אני אוהבת מילים שמעירות ומאירות מקומות קדמונים במוח, שמעוררות את החיה שבפנים, משחררות לה את הרסן...

אני אוהבת מילים שחודרות, מרטיטות, מלטפות את הנשמה, מרעידות את הנפש...

אני אוהבת להרגיש את המוח שלי נמס ונוזל מעונג...

פעם הייתי נופלת במילים של כל אחד שנתן לי קצת יחס, היום אני יודעת לקרוא את המילים מאחורי המשפטים, את הכוונה מאחורי כל חיוך...

מחכה לאחד שידע לדבר כמוהו, ויגע בי עם המילים כאילו הן הידיים, ויענג לי את המוח עד שאגמור בחיתיות...

אני אוהבת מילים,

אבל כשהן ריקות הן חסרות משקל ועפות מהר עם הרוח...

 

💜