יומן חלל

נכנסת לכלוב, קוראת בלוגים.

נכנסת לצ'אט, קוראת שיחות בכללי.

הכל נראה כמו תלוש מהמציאות.

אנשים מתעסקים בדברים תפלים, כלום לא נוגע בי...

הראש מנותק ממה שקורה פה.

המחשבות מתרכזות בזאת שמתה היום בבוקר.

לא היינו חברות קרובות, הבנים שלנו גדלו ביחד והיו חברים טובים במשך שנים.

מוות בהפתעה אני קוראת לזה.

אישה קמה בבוקר, נפרדת מהבעל והילדים ונוסעת לעבודה, עד כאן הכל רגיל ונורמלי.

בעבודה היא לא מרגישה טוב, מפנים אותה לבית חולים, ושם זה נגמר, מפרצת במח, מוות מוחי, הבוקר היא נפטרה.

עוד מעט הלוויה, וזה עדיין מרגיש כמו חלום בלהות, כמו סיוט שצריך להתעורר ממנו עוד רגע.

כשכולם עסוקים בכל התפל שיש לחיים להציע, הראש שלי עסוק באותה אישה, שתמיד הייתה חזקה, מנהלת, עושה כושר באופן קבוע, תמיד שם כשצריכים אותה, פתאום היא כבר לא.

מוות בהפתעה.

איזה יום עצוב.

🖤