כבר תקופה ארוכה שאני נכנסת לאתר הזה ולא מבינה למה.
אני קוראת קצת בלוגים, מעיפה מבט בצ'אט, אבל זה כבר לא עושה לי כלום.
פעם זה היה מרגש, מחרמן, מלהיב, היום זה הפך לנדוש, מכבה, ולפעמים אפילו מעצבן.
אני כבר לא מי שהייתי לפני חמש שנים כשרק נכנסתי לפה.
אני כבר לא כותבת כמו פעם, כבר לא חולמת או מפנטזת כמו פעם, הרבה דברים השתנו אצלי, הרצונות, הצרכים, השקפת העולם, וראיית החיים.
במקום להפתח ולחוות ולחגוג את המיניות שלי, רק נסגרתי, התרחקתי, ולרוב גם נגעלתי מאנשים שהכרתי פה.
אני כבר לא יודעת מה אני רוצה או מה אני מחפשת, אבל אני בטוחה שזה לא פה.
אני לא סוגרת את הפרופיל או מוחקת את הבלוג, יש לי מפה גם זכרונות טובים ונעימים, אותם אני רוצה לשמור.
אני רק ממשיכה הלאה למקום הבא שבו אולי אמצא מישהו או משהו שיותר מתאימים לי, לחיים שלי, לאופי שלי, למהות שלי.
אני בטוחה שאמשיך להכנס בימים או שעות של שעמום, אבל לא רוצה או מחפשת קשרים חדשים מהאתר הזה.
תודה לכל מי שליווה אותי בחמש השנים האחרונות, אתם יודעים איפה למצוא אותי.
שבוע טוב.
💜
