צלצול הטלפון מעיר אותי משנתי...
(שוב שכחתי לשים על שקט, זה היום חופש שלי)
הקול מעבר לקו מעיר אותי מכל הכיוונים, רק אתמול היינו יחד והרגשתי שעדיין לא עיכלתי את הכל מספיק... אז נזכרתי שאמרת שרק התחלנו...
- קומי ילדה הגיע הזמן
- מממממ קמה קמה (רוע! רשע!)
- שעה אני אצלך אשלח הוראות מהדרך...
- מחכה...
זהו אני ערנית לגמרי... מסתבר שזה היה מספיק כדי לגרום לי לנזול בלי שליטה...
"קומי כלבה!" אני שומעת אותו בתוך ראשי מעודד אותי לקום להתקלח, לשטוף את ריחו מעלי כדי ללבוש אותו שוב בקרוב...
הכל מוכן, ההוראות הגיעו בזמן המקלחת, מבצעת הכל בלי שאלות הרי זה החלק הכי מרגש, מחכה בחוץ קצת לפני השעה שקבענו, אני אוהבת את המחשבה שהוא בוחן אותי מרחוק, משתעשעת בראשי במילה "זונה" מחייכת לעצמי ועולה לרכב...
כנראה שהחיוך נשאר על פני כשהסתכלתי עליו, היד על הצוואר הגיעה במהירות שהפתיעה אותי, המשיכה בשיער לא אחרה לבוא... ובבת אחת חיבוק שמצמיד אותי אליו עוזר לי להסניף אותו לתוכי...
הוא לוחש לי באוזן "היום לומדים דברים חדשים, שחררי..."
סקרנות התרגשות ופחד... שלושת הדברים שגורמים לכל תא בגוף שלי לנזול...
מסתבר שנעלמתי כל הנסיעה לתוך הלמות ליבי, מנסה להסדיר נשימה... קולך חודר אלי מבעד לרעש הפנימי שלי... הגענו גורה, אני מסתכלת עליך מרגישה שעוד רגע הלב פורץ החוצה, ואתה רק מחייך, מחבק ומלטף, בואי גורה, היום תלמדי ללכת...
נכנסים לצימר, מקום חדש, אהבתי את הריחות מסביב, את השקט...
אתה מוביל אותי לחדר, נכנס אחרי סוגר את הדלת ולוחש "עצרי!" אני נעמדת במקומי קשובה ודרוכה, אתה מניח קולר לצווארי מחבר לו שרשרת חדשה, מורה לי להתפשט, "על ארבע כלבה!"
אתה מוביל אותי לכרית על הרצפה מראה לי את מקומי בשתיקה, מתכופף אלי מרים את ראשי אליך במשיכה אחת "עכשיו את תלמדי לבוא כשאני קורא לך!"
אני יושבת על הכרית על הברכיים, מסתכלת עליך ניגש לכורסא הגדולה, מדליק ג'וינט ומסתכל עלי בחיוך מרוצה...
כל המצב הזה חדש ומרגש, ואני מרגישה את הכרית סופגת את רטיבותי, כולי דרוכה ומרוגשת, מצפה שתמשיך לאלף אותי...
סוף חלק א'
שבוע טוב
💜
