יומן חלל

בוקר,

שוב לילה חסר שינה,

מחשבות כל הלילה,

סיוטים כשכבר נרדמת, 

העייפות הנפשית גוברת על הפיזית...

הלחץ בראש משפיע על הצוואר והכתפיים, מנסה לנער את הפחדים והחששות ממני, אבל זה חזק ממני..

מתעוררת חסרת אוויר, מנסה להסיט את המחשבות לדברים שעושים לי טוב אבל בשעות הקטנות של הלילה הם נראים חסרי משמעות...

כשהכל מאבד משמעות הרצון להעלם הופך לחזק יותר, השקט שבמוות נראה מפתה יותר, החושך חודר לכל פינה מאיים לבלוע את כולי...

גוררת את עצמי מהמיטה רק כדי להזרק על הספה, רוצה לבכות לצעוק, להוציא את השחור הזה החוצה, הדמעות התייבשו, והקול לא יוצא...

רוצה שקט בראש...

מכינה עוד נס... עוד סיגריה... 

השקט שבחוץ רועש לי מידי...

שמה מוסיקה שאני אוהבת אבל גם המוסיקה גורמת לחוסר נוחות בגוף... 

כלום לא מרגיע את הסערה שבפנים, כלום לא מגרש את החושך שעוטף את נשמתי...

בוקר לא רגוע... והראש כואב מאיים להתפוצץ...

עוצמת עיניים ומתפללת לא לפקוח אותן יותר...

בוקר והשדים של הלילה לא מרפים...

בוקר טוב?

💜