מזמן לא כתבתי כמו שאני אוהבת, יותר מידי דברים קרו בחיי שהסיטו את מחשבותי למקומות רחוקים מפה.
כשאני חושבת על המקום הזה, "הכלוב", אני מבינה שזה לא באמת "המקום שלי", נכון, זו פלטפורמה נהדרת לכתיבה, לפריקה, להכרויות חדשות עם אנשים מדהימים, או אנשים דפוקים, שקרנים, רמאים, מצחיקים, כמו מיקרו קוסמוס, (רק של סוטים).
זה לא המקום שלי כי אני לא בדסמית. זה לא המקום שלי כי אני לא מחפשת משהו זמני, חולף. זה לא המקום שלי פשוט לא!
אז נכון שהכרתי פה מלא אנשים מקסימים, אבל כמות האנשים המזוייפים שהכרתי פה היא עצומה! ואני לא יכולה להסתדר עם זיוף, כבר לא מתפשרת על "בערך", על "ליד". למדתי לדייק את עצמי, הבנתי מה אני מחפשת באמת, ואת זה לא מצאתי פה.
החלטתי להישאר "ווירטואלית" לא להכיר מעבר למסך הקטן, מי שכבר הכרתי מעבר עזרו לי להגיע למסקנה הזאת שזה באמת לא שווה את המאמץ, נמאס לי להתאכזב מאנשים, להפגע סתם, לחשוף את עצמי קצת יותר, ולהרגיש שאני מוזילה את עצמי כדי להתחבר, אז די לא עוד! הרגישות שלי והטוב לב שלי לא מתאימים לעולם שבו מה שיש לי בתחתונים מעניין יותר ממה שקורה אצלי בראש!
אז לא, אל תפנו בהודעות או בצ'אט, זה יהיה בזבוז זמן שלכם בעיקר, כי אני אענה, ואצחק, ואהיה אני (כי רק כך אני יודעת להיות) אבל זה לא יתקדם מעבר. אני לא יכולה לשנות את מי שאני כבר ניסיתי, זה לא עובד, זה לא אמיתי, זו לא אני!
הגיע הזמן להתעורר, להכין קפה, ולהתמזג עם השקט של הבוקר שאני כל כך אוהבת.
בוקר טוב
💜