לפני 5 שנים. 27 בספטמבר 2018 בשעה 4:38
קפה וסיגריה אחרונים במרפסת שמשקיפה על הרי הבקעה, בוקר רגוע במיוחד, שמים כחולים, רוח קרירה של בוקר, הציפורים כאילו שרות לי שיר פרידה, וקצת עצוב לי להפרד מהמקום ומהמשפחה, אבל לכל דבר יש סוף וגם לחופשה הארוכה הזאת.
בעוד כמה שעות אהיה על האוטובוס בדרכי חזרה הביתה, ואני בכלל לא מחכה לזה, נסיעה ארוכה עם כדור האנרגיה הפרטית שלי, מקווה לא להשתגע באמצע...
האחיין שלי התעורר ורץ אלי לחיבוק ונשיקה, וכמובן "דודה תכיני לי בקבוק" (בן שנתיים) ואני מתמוגגת, רצה להכין לו בקבוק, בימים הראשונים הוא סרב שאני אכין לו רצה רק את אמא שלו...
הבית מתחיל להתעורר, ואני מתפנה אליהם...
חיוך גדול :-)
בוקר טוב
💜
